קוים לדמותו של האיש היקר הרב ציון צדוק ז"ל

לק"י

"ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' " (ויקרא י':ו')

קוים לדמותו של האיש היקר הרב ציון צדוק ז"ל

 

למי שגר בקריה ובסביבתה, אין הרבה חידוש במה שייכתב כאן, שהרי דמותו כל כך מרכזית בתחום החינוך.ובכ"ז עלינו להעלות מס' קווים לדמותו מכמה טעמים:

  • חובה להספיד אדם כזה ואסור להתעצל בהספדו.
  • חובתנו להכיר לו טובה על כל שגמלנו, בחינוך בנותינו באולפנא. ועוד
  • חובתנו, בעיקר המחנכים והמורים שבינינו, ללמוד מדרכי חינוכו כדי שנשפר את איכות עבודתנו החינוכית.

רבים הם המנחמים את המשפחה בסוכת האבלים או בבית. נוכחים אנו בביקורי תנחומים של הרבה מתלמידיו, תלמידותיו, חבריו ללימודים ולעבודה ורבים מהציבור הרחב שהכירו בצמתים שונים של חייהם. ועל כולם – רבנים שהכירו אותו במסגרות שונות, ובכללם הרב ישעיהו הדרי שליט"א ראש ישיבת "הכותל" בה למד.

סיפורים רבים שמענו ומהם ניתן ללמוד על אישיותו הרב-גונית:

  • מחנך דגול. חינך מאות תלמידים ותלמידות מתוך אהבה ומסירות .להלן ציטוטים מתלמידים/ות שהגיעו לאתר האינטרנט של ערוץ 7 בעקבות פרסום כתבה על פטירתו:

הרב ציון היה מחנך שלי - אדם עם עוצמה יהודית וגאווה לאומית - אדם ירא שמים, בעל מידות תרומיות הלב נשבר והדמעות זולגות ואין מנחם תנוחמו מן השמים ושלא תדעו צער עוד

בשנת הלמודים תשל"ד שימש כמדריך של קבוצתנו בפנימיה בעיר העתיקה בירושלים היה משמעותי מאוד בחיי הנערים הרכים דיבר על ערכים והקנה אותם. כאיש חינוך בהווה אני לומד להעריך את עשייתו היוצאת דופן כבחור צעיר באמצע שנות העשרים שלו. יהי זכרו ברוך, וירבו כמותו.

ואחת מהמשפחה כתבה:

אני המומה.אדם רב פעלים.עשה כל כך הרבה. חבל. פעם אחרונה פגשתי אותו בפסח והוא כולו היה מחייך מאוזן לאוזן ומלא באופטימיות שמדביקה בשמחה. תמיד כשפגשתי אותו היה מחייך ושואל מתי אנחנו חוזרים לארץ. אף פעם לא פגע או העליב אותנו בגלל שאנחנו בחול. רק ניסה לשכנע אותנו לחזור מהר כי ארץ ישראל מחכה לנו. תמיד עשה זאת עם חיוך ואהבה. סוף כל סוף אנחנו חוזרים והוא כבר לא בעולם הזה.. כל כך אהב את ארץ ישראל ואת הבריות. החיוך שלו יחסר לי מאוד. חבל מאד. הלך לנו אדם יקר. ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך. נקווה שיהיה מליץ יושר על עם ישראל. תנחומי מעומק הלב לאשתו ברכה והילדים ולכל המשפחה. זאת אבידה כבידה למשפחה ולכל עם ישראל.

  • מוקיר רבנן. "את המפעל הגדול חידון התנ"ך לאולפנות" ייסד לפני כעשר שנים לכבודו ולזכרו של הרב משה צבי נריה זצ"ל שהיה ראש הישיבה שלו (כפר הרואה) וראה בכך גם משום הכרת הטוב למי שחינכו באהבה ובמסירות
  • רודף צדק. לא החניף לאנשים וכשראה דבר שאינו נכון, אינו צודק, או שהוא מזויף, לא הסתיר את ביקרתו והרבה פעמים גם הצליח להביא לידי ביטוי הולם את האמת באותו ענין. עיין מאמרו של הרב צדוק במדור יהדות באתר של ערוץ 7 בשם" עד שיתקבצו כל הגלויות"  בו הביע צער על הפילוגים בעם היהודי.
  • משמר מסורת. הוא אהב מאד את מסורתו, מסורת תימן המפוארת. אך גם טרח מאד לשמר אותה בדרכיו המיוחדות. הוא הקים חבורה בשם "חבורת מורשת" שלמדה היטב לחני שירי קודש תימניים אצל גדולי משוררי העדה והביא לכדי גמר מבצע זה בהכנת קלטת שבה ריכז שירים מיוחדים אלה. את השירים ליווה בדברי הסבר בסגנונו המיוחד והתיחס לאופי של השירה התימנית ולהווי שהיה בתימן.
  • ממעצבי קהילת "כנור דוד". הקהילה התימנית עוצבה במשך שנים רבות, עד להיותה מתפקדת ברמה טובה. חלק חשוב בתהליך זה נזקף לזכותו של המנוח ר' ציון ז"ל. בימי הרחמים והסליחות עודד את ילדי בי"הכנ להשכים קום לתפילת הסליחות ("אשמורות"). העידוד כלל רישום יומיומי ורכישת פרסים מיוחדים למתמידים. דוגמא נוספת היא שידרוג תורנות המתרגמים בכל שבת ע"י הנהגת רישום מוקדם של המתרגמים עצמם. לאחרונה החל (עם ר' יחיאל חצרוני יבדל"א) ללמד לחני שירים מהדיואן.

ישנן עוד נקודות המציינות את אופיו, תכונותיו ואישיותו של הרב ציון ז"ל. נקוה שהציבור ישמע עליהן עם הזמן..

נסיים בד"ת על הפסוק שבכותרת, תוכן דבריו של הרב רצון ערוסי שליט"א, רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, כשניחם השבוע את המשפחה. ישנן 2 סיבות עיקריות לבכי על אדם יקר. האחת, על כך שהמשפחה והחברה איבדה דמות כל כך יקרה וחשובה והשניה היא על מיעוט כבוד ה' בעולם. כשאיש יקר, תלמיד חכם, מחנך חי הריהו מוסיף כל הזמן קדושה וכבוד שמים. בהסתלקותו מתמעט דבר זה ועל זה ראוי בהחלט לבכות והוא עצמו הרב רצון היה הולך ובוכה במהלך דבריו ועורר גם את הציבור לבכות על האבדה הגדולה שאיבדנו. "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה' "

יהי רצון שיתקיים בכולנו במהרה הפסוק "ומחה ה' א' דמעה מעל כל פנים" בב"א

הכותב בכאב, י.ע.

ת.נ.צ.ב.ה.

 



עבור לתוכן העמוד